פאשיה יבשה אחרי עיבוד בפורמלין

פאשיה רוויה, מוגדלת פי 25 במיקרוסקופ

פאשיה יבשה- ניתן לראות מעבר של נימי דם בין רווחי הפאשיה

 

פאשיה- יריעה או רצועה של רקמה סיבית אשר נמצאת מתחת לעור ועוטפת את השרירים והאיברים בגוף.

 

אם נתמקד בפאשיה של השרירים, נראה שיש מספר שכבות העוטפות אותו, השכבה הפנימית ביותר עוטפת כל תא ותא (צורת תאי השריר היא ארוכה ודקה), בדומה לגרב אלסטית שעוטפת את היד או הרגל, השכבה החיצונית יותר עוטפת מספר תאי שריר ויוצרת מאין תרמיל המכיל כמה וכמה תאים ולבסוף השכבה החיצונית מכתרת מספר חבילות או תרמילים של שרירים והתוצאה הסופית נראית כמו כוורת דבורים, בהסתכלות מהצד, או שתארו לכם את הרגע שבו אתם בוצעים פלח של תפוז ומסתכלים פנימה, כל החתיכות הקטנות עטופות אחת אחת בשכבה שקופה שמפרידה ביניהם.

 

בקצה השריר, תאי השריר נגמרים בהדרגה וכל הפאשיה שעוטפת כל תא בנפרד מתחברת אחת לשנייה והשנייה לשלישית וכו' ונוצרת רצועה עבה מאוד וחזקה ביותר שמתחברת אל העצם הרצועה הזו נקראת גיד, שהוא בסופו של דבר גם חלק מהעצם, ומכאן אפשר להבין את החשיבות של חיזוק השרירים לצורך חיזוק העצם,
בנוסף, העצם עצמה גם עטופה בפאשיה ומתחברת לעצם אחרת ע"י רצועות.


איברים פנימיים תלויים בתוך גופינו באמצעות רקמת חיבור שגם היא חלק מכל מערך הפאשיה של הגוף.


וכך אפשר להבין שכל חלק של הגוף בעצם מחובר אחד לשני- ואם תרצו במקרה להוריד את כל חלקי הגוף שלכם חוץ מהפאשיה, אתם תראו שהפאשיה תיצור דגם תלת מימדי של הגוף שלכם, כולל המיקום והמנח המדוייק שהכבד שלכם (לדוגמא) נמצא.

 

עד לאחרונה לא הבינו את החשיבות של הפאשיה ברפואה המערבית, היא הייתה מבחינת הרופאים אריזה של מוצר המדף (איבר כלשהו בגוף), בנתיחות של גופות, לצורך למידה, היו מגרדים את הפאשיה וזורקים אותה לפח, הזלזול הזה הפאשיה היה ובמקרים רבים עדיין קיים, אך לאט לאט המגמה הזו משתנה ומתחילים להבין את החשיבות שלה.

 

לאחרונה הבינו ברפואה הקונבנציולנית שזו רקמה חשובה לאין שיעור, היא תחושתית מאוד ועוזרת בהבנת המרחב ע"י הגוף.


בזמן האחרון מתחילים להבין יותר ויותר שטיפול ותחזוק טוב של הפאשיה יעזור לכם לשפר את הכושר הגופני וכמו כן גם את המצב הבריאותי שלכם.

לפניכם 5 תוצאות של מחקרים חדישים ופורצי דרך בתחום הפציאלי ודרכים לשיפור המערכת המדהימה הזו:

 

   1. הפאשיה היא מערכת תומכת  נוזלית.

 

קשה לנו להבין שמבנה תומך יכול להיות  נוזלי, כיוון שאנחנו לא בונים בניינים מנוזלים או ג'לים, אבל פאשיה רוויה במים היא פאשיה "שמחה". האנלוגיה הכי טובה שאפשר לתת לכם היא של ספוג – כאשר הספוג מתייבש הוא נהיה פריך וקשה, אפשר לשבור אותו בקלות, בשימוש בכוח לא רב, בגלל שהוא נהיה פריך. אך כאשר ספוג רטוב ורווי במים הוא נהיה קפיצי וגמיש, אפשר למעוך אותו לכדור קטנטן והוא יחזור לקדמותו, אפשר לעקם ולסובב אותו והוא עדין יחזור לצורתו המקורית.

 

ברגע שהבנתם שאנחנו בנויים כך מבפנים, אפשר להבין את החשיבות של שמירת מאזן הנוזלים בגוף. התנועתיות הגמישות והשלמות שלנו נקבעים בחלקם ע"י שמירת הפאשיה שלנו מלאה במים.  למעשה, מה שאנחנו קוראים לו מתיחה של השריר, הוא בעצם מתיחה של סיבי הקולגן, שהוא רקמת חיבור, שמחליק אחד על השני על מרכיב רירי שמורכב מחלבון שנקרא גליקוזאמינוגליקאן (ראשי תיבות באנגלית: GAG's), ה GAG's, תלוי בהרכב הכימיקלי שלו, יכול להדביק משטחים שונים ביחד כשחסרים מים, או לגרום להחלקה של אחד על גבי השני כאשר הוא מלא במים. וזו הסיבה שרוב הפציעות הן פציעות פשיאליות, כאשר הפאשיה שלנו לא מלאה במים, אנחנו הרבה יותר פגיעים לקרעים, שברים ושחיקה.

 

לכן- שתו הרבה מאוד מים, נכון? ובכן, לא בדיוק... שמירה על מאזן המים ע"י שתייה ממושכת במשך היום זה חשוב, אבל אם לא שתיתם וייבשתם חלק מהפאשיה, היא תהיה כמו צינור שיש בו סתימות ולכן לא משנה כמה מים תשתו, הם לא יגיעו למקום הנחוץ וייצאו בשתן.

 

כדי שהנוזלים יוכלו באמת להגיע לכל הפינות הנסתרות הללו, אתם צריכים להשקות את עצמם בצורה טובה, וזאת אפשר להשיג ע"י עבודה על הרקמות הרכות שלכם, להתיר את החלקים הדביקים ולפתוח את "הסתימות".

 

דרך אחת לטפל בפאשיה היא ע"י טיפול פאציאלי, שלהרבה אנשים ירגיש כמו הילינג, אך למעשה זוהי עבודה עדינה מאוד על הרקמה המאוד עדינה, ע"י מגע מינימלי ורגוע.
דרך נוספת היא עצמית- מתיחות, יוגה ועוד...

 

   2. תנועה וגיוון הם חשובים ביותר.

 

תנועה היא דרך מעולה לשיפור זרימת הנוזלים לרקמות גם כן, אבל התנועה צריכה להיות מגוונת, לא רק גיוון בתנועה עצמ, אלא גם גיוון בקצב התנועה. לא רק שתנועה ממושכת באותו המישור מסכנת את הסיכוי לשחיקת המפרקים, אלא תנועה ממושכת זו גורמת גם להתייבשות של הפאשיה וזו הדרך המהירה לפציעות של הרקמה הפריכה שדיברנו עליה קודם לכן.

 

מנוחה בין אימונים היא הדרך שלנו להחזיר את המים והנוזלים חזרה למקומם. אחרי אימון מפרך, המים יוצאים מהרקמת הפאשיה, בדומה למים שיוצאים מהחול, כאשר אנחנו דורכים על חול רטוב בים, וכאשר אנחנו מזיזים את הרגל, רואים איך המים חוזרים חזרה. לכן, חשוב גם להתאמן וגם לנוח.

 

   3. הכל מחובר.

 

בוא נגיד שאתם נמצאים במטבח והרגל שלכם נמצאת במיטה, זו דוגמא ל-לא מחובר.

 

למי שלמד אנטומיה יודע שלומדים על כל שריר, ורצועה בנפרד ולפעמים נדמה ששום דבר לא מחובר האחד לשני, אנחנו מעלים על הדעת שגוף האדם מחובר ע"י רקמת חיבור "קסומה" כמו עם סלוטייפ.

 

לדוגמא- אומרים לנו ששריר התאומים מחובר לעצם עקב (קלקנאוס) ע"י גיד אכילס, השאלה שעולה היא איך כל אחד מהם מחובר האחד לשני, ע"י נייר דבק או סיכות? הדרך הנכונה יותר להסביר את זה היא ע"י זה ששריר התאומים הופך לגיד אכילס שהופך בהמשך לקלקנאוס ע"י שינוי הדרגתי ברקמה, כמו חתיכת בד שארוגה מכמה סוגי חוטים.

 

את כל זה אני מספר לכם כדי להסביר לכם שלא יכול לקרות משהו בחלק אחד של הגוף בלי שזה ישפיע על חלקים אחרים, אם כי זה יכול להשפיע בדרגות שונות, כמו שנמתח חתיכת בד (מרובעת לדוגמא) מ 4 הקצוות שלה ואז נמשוך בחלק כלשהו של הבד- מיד יימשכו שאר החלקים.

 

רבים מכם חוו את אפקט ה"דומינו" לדוגמא הקודמת, אז לא ידעתם לקרוא לזה בשם. קודם כואב לכם ממש ממש קצת הצוואר, אחרי התאונה הלא מטורפת שהייתה לכם ברכב בגיל 18, תאונה ממש פשוטה שכולם יצאו ממנה ממש בלי שריטה. אתם מתעלמים מכאב הצוואר ואחרי 3 שנים, פתאום יש לכם איזה כאב כתף מעצבן שלא מרפה ואתפ מאמינים שזה בכלל מהישיבה הממושכת בגלל הלימודים. וכך עוברות השנים ואתם מאמינים שפשוט יש לכם כתפיים תפוסות ולפעמים אתם מרגישים שיש לכם צביטה כשאתם מרימים את היד. עוד שנים עוברות ועכשיו לא רק שיש לכם כתפיים תפוסות, עכשיו אתם גם סובלים מכאבי גב תחתון ומדורבן בעקב, ואתם פשוט בטוחים שזה בגלל שאתם רצים יותר מדי וכולם אומרים לכם שאתם חייבים לרוץ פחות, אפשר להמשיך עוד ועוד ולתת אינסוף דוגמאות, הבנתם את הרעיון!

 

מה שהאדם בדוגמא עבר, הוא בעצם הדפוס האיטי והארוך שלאט לאט חילחל עמוק יותר ויותר ונועד לפצות על התאונה שקרתה לו בגיל 18 והזיזה חלק כלשהו בפאזל שנקרא גוף האדם, בתרבות של העולם המודרני זה נקרא "רק להזדקן".

 

כדי שסיפור הדומינו הזה לא יקרה לכם, אתם צריכים לשמור על בריאות הפאשיה שלכם, כדי ש"משיכה" בחלק אחד שלה יחזור למקום ולא יתחיל להשפיע על חלקים אחרים, כך תימנעו מאפקט הדומינו והסיכוי שתיפצעו, בגלל שהגוף מנסה לפצות על פגיעה, קטן.

 

   4. הקפיציות רוצה לעזור לכם.

 

כאשר הרקמות שלכם שומרות על הקפיציות (מתח) הטבעית שלהן, אפקט ההחזרה (ריבאונד) של הפאשיה מאפשר שימוש פחות בשרירים ולכן תהיו פחות עייפים. תוכלו לרוץ מהר יותר ולקפוץ גבוה יותר, שימרו על האלסטיות של הפאשיה!

 

לדוגמא, כאשר אתם רצים עם פאשיה בריאה, הכוחות שעוברים אל האדמה, חוזרים אליכם ברשת התקינה של המתחים בפאשיה, כמו טרמפולינה קטנה שנמצאת לכם ברגל. כמו בהרבה מסוגי הספורט ובמיוחד באומנויות הלחימה הספורטאים משתמשים בתכונות המדהימות האלו של הפאשיה שלהם.

 

   5. זהו איבר החישה הגדול ביותר בגוף שלכם.

 

ולבסוף עוד פיסת מידע מעניינת וחשובה שאתם חייבים לדעת על חקר הפאשיה- מסתבר שפאשיה היא בין האיברים התחושתיים העשירים ביותר שיש לנו בגוף, פי 6 יותר מקצוות העצבים שנמצאים לנו בשרירים, ייתכן אפילו שיש בה תחושה גדולה יותר מאשר שיש ברשתית העין, שנחשבה עד היום האיבר הרגיש ביותר בגוף האדם.

 

אנו נעזרים בפאשיה לצורך התמצאות במרחב (פרופריוספציה) וכמו כן לתיאום מדוייק להפליא של כל חלקי הגוף בתנועה. לכן, פאשיה גמישה ורוויה זהו מצב חיוני לשמירה על תנועה והכוונה טבעית ובריאה. מצב טבעי זה ישמור עליכם מבעיות קטנות שיכולות במהירות או באיטיות רבה להתגלגל כמו כדור שלג לבעיות גדולות יותר, הוא ישמור עליכם מבעיות כרוניות שמכבידות עליכם ביומיום לאורך חייכם וכמובן שיעזור לכם לשמור על תנועתיות טובה, ביחד עם כל ההטבות הבריאותיות הקשורות- כמו ניתוחים והחלפות של מפרקים.

 

שיפור פרופריוספציה אפשר להשיג ע"י הליכה יחפה (או מינימלית), יוגה, תרגילים שמאתגרים את שיווי המשקל.

 

זה אמנם היה ארוך, אבל זהו בהחלט רק קצה הקרחון, אבל מספיק כדי להבין את החשיבות, לכן- שמרו על הפאשיה שלכם ואהבו אותה.

נפלאות הפאשיה

מעוניינים בטיפול בפאשיה ?
השאירו פרטים:

או התקשרו

  • Facebook Social Icon
  • YouTube Social  Icon
פבל וקסלר - 054-4626614
רומן וקסלר - 050-6513284

כל הזכויות שמורות לפבל וקסלר ©

פבל וקסלר